חופש העיסוק מול הגנת סוד מסחרי

 

 

"במשך כל תקופת עבודתו של העובד בחברה ולאחר סיומה מתחייב העובד להימנע מלהתחרות במעסיק בכל צורה או דרך, בין במישרין ובין בעקיפין, בין כעובד שכיר, כעצמאי, כנותן שירותים, כיועץ כשותף או בכל דרך אחרת".
האם כבר נתקלת בסעיף דומה? אם לא – יש להניח שהדבר יקרה בקרוב, שכן מזה כמה עשורים, סעיפים מעין אלה שכיחים ביותר בשוק ההיי-טק ובשנים האחרונות, הם מחלחלים בהדרגה גם לתחומי עיסוק רבים אחרים, ובעיקר לחוזי עבודה של בעלי תפקידים בכירים.
המציאות מלמדת כי על מנת למנוע בפועל מעובד להתחרות במעבידו לשעבר לא די בהכללת סעיף מעין זה בחוזה עבודה. במקרים רבים, נדרשת התערבות שיפוטית, בדמות של צו מניעה וצו כזה יינתן ע"י בתיה"ד אך ורק בנסיבות מסוימות. לפיכך, היכרות עם נסיבות אלה, הינה בעלת חשיבות רבה, מנקודת מבטו של העובד והמעביד כאחד.
הזכות לחופש העיסוק, הוכרה ע"י בית המשפט העליון כזכות יסוד כבר עם הקמת המדינה וזכתה למשנה תוקף עם חקיקתו של חוק יסוד חופש העיסוק, בשנת 1992. במסגרת זו, נקבע במפורש בחוק כי כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד וכי אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או בהתאם להסמכה מפורשת בחוק.
מנגד, הוענקה הגנה משפטית נרחבת גם לסודות מסחריים השייכים למעביד. תחילה באמצעות פסיקת בתי המשפט, אשר עסקו בניסיון להגדיר מהו סוד מסחרי הראוי להגנה, בקביעת היקף ההגנה המתבקש ובקביעת הסנקציות המתאימות בכל מקרה לגופו. בהמשך, בשנת 1999 נחקק חוק העוולות המסחריות אשר הגדיר במפורש מהו סוד מסחרי, מה יחשב כגזילתו ומהן הסנקציות בגין מעשים כאלה .
סעיפי הגבלת תחרות בחוזי עבודה הם אחד הביטויים השכיחים למתח הרב הקיים בין שתי זכויות בסיסיות אלה: זכותו של עובד לחופש עיסוק, מחד וזכותו של מעביד להגנה על סודות מסחריים ממשיים, מאידך. סוגיה סבוכה זו, מעסיקה רבים בשנים האחרונות ומגיעה חדשות לבקרים לבתי הדין לעבודה, בערכאות השונות. בהתבסס על המסכת העובדתית שהובאה בפניהם, נדרשים השופטים לקבוע מהו האיזון הראוי בין שני אינטרסים בסיסיים אלה, אשר שניהם כאחד חיוניים להבטחתה של מערכת כלכלית, יעילה ותחרותית, בשוק חופשי.
נשאלת השאלה, האם ובאילו נסיבות יסכימו בתי הדין להגביל את זכותו של העובד להתחרות במעבידו לשעבר. או במילים אחרות, מהם המצבים שבהם יוכל מעביד לאכוף סעיף אי תחרות על עובד, בין באמצעות סעד של צו מניעה ובין באמצעות פסיקת סכום פיצוי מרתיע?

הכותבת מתמחה במשפט מסחרי ודיני עבודה ועוסקת גם בליווי בכירים בתהליכי פרישה. בעברה, מילאה תפקידים בכירים שונים ביניהם היועצת המשפטית וסמנכ"ל משאבי אנוש של IBM בישראל.